עינויים במצב לחימה

מתוך EIDHR
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


 הכרזה על מצב חירום 

האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (ICCPR)

(חלק 1, חלק 2, חלק 3)

  1. נוסח האמנה
    1. פרק 2, סעיף 4, פסקה א- בשעת חירום כללית ואשר על קיומה הוכרז רשמית, רשאיות המדינות לגרוע מהתחייבויותיהן לפי אמנה זו ובלבד שלא יגרעו מהתחייבויותיהן האחרות על-פי המשפט הבינלאומי וכן שלא תווצר אפליה.
    2. פרק 2, סעיף 4, פסקה ב- שום גריעה מן הסעיפים 6, 7, 8 (ס"ק 1 ו-2), 11, 15, 16 ו-18 לא תהיה מותרת לפי הוראה זו.
    3. פרק 2, סעיף 4, פסקה ג- מדינה אשר משתמשת בזכות הגריעה תודיע מיד לשאר המדינות על ההוראות מהן גרעה, הטעמים לכך ובנוסף בדבר המועד בו תסתיים הגריעה.
  2. הצהרה והסתייגות ישראל עם אשרור האמנה
    1. פסקת הסיום באמנה, בגרסת משרד המשפטים- מאז הקמתה היתה ישראל תחת התקפות בלתי פוסקות על עצם קיומה. לכן מצב החירום עליו הוכרז במאי 1948 עודנו בתוקפו, ומהווה שעת חירום לפי סעיף 4(1) לאמנה.
  3. General Comments
    1. General Comment No. 5: Derogation of Rights, 1981
      1. סעיף 2- עולה ממקרים של כמה מדינות אשר סטו מהוראות האמנה, חוסר בהירות לשאלה האם הוכרז רשמית על מצב חירום,האם נשללו זכויות אשר אין לגרוע מהן בכל מקרה לפי האמנה וכן האם נמסרה הודעה בדבר הגריעה מן הזכויות והנימוקים לכך.
      2. סעיף 3- הועדה מחזיקה כי האמצעים הניתנים תחת סעיף 4 הינם בעלי אופי חריג וזמני וניתן להשתמש בהם כל עוד חיי האומה תחת איום. בשעת חירום, הגנה על זכויות אדם הינה חשובה אף יותר ובייחוד אותן זכויות מהן אין לגרוע.
  1. Concluding Observation
  2. דוחות תקופתיים של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות אדם

 לחימה אסורה(לחימה אזרחית ופגיעה בכללי המשפט ההומניטארי) 

 שבויי מלחמה